הפה שאסר הוא הפה שיתיר

מאת עו"ד קארין מור

הצורך בפתיחת חשבונות בנקים חיוני ודרוש לפעילות תקינה של חברה, עד כדי שניתן לומר, כי חברה לא תוכל לנהל ענייניה העסקיים והכספיים ללא שיהיה לה חשבון בנק.
בעניינה של חברת מים שקטים בע"מ (להלן: "החברה"), נדון סכסוך, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כספיים ואף סורבו מספר שיקים של החברה - עד אשר הוגבל חשבון הבנק שלה.
באותו מקרה, החברה נוהלה בידי נאמן, אשר הפעיל את אותה כעסק חי (תחת אישור של בית המשפט ובפיקוחו). הנאמן גיבש הסדר נושים, במסגרתו, בין היתר, הוזרמו לקופת ההקפאה סך של 3,570,000 ₪ ע"י חברת יהודה גדרות בע"מ, אשר קבלה תמורתם 80% מהון המניות הנפרע של החברה. בעל המניות בחברה, דורון ביידץ, הזרים מצידו סך של 780,000 ₪ ובסה"כ הוזרם לחברה סך של 4,350,000 ₪, אשר שימשו למימון הסדר הנושים הנ"ל.
בעקבות הסדר הנושים, שבה החברה לפעילות רגילה וחזרה להיות סולבנטית.
החברה עתרה למתן צו שיורה על הסרת המגבלות שהוטלו עליה בעניין פתיחת חשבון בנק וזאת, מטעמי צדק ומניעת עיוות דין. לטענת החברה, בנסיבות העניין, יש לאפשר לה לפתוח חשבון בנק ולהסיר ממנה את המגבלות מכוחו של חוק שיקים ללא כיסוי. לטענתה, בהסדר הנושים ובהבראתה הושקעו כספים רבים, ולמעשה, אפשר לראות בה "חברה חדשה". ככזו, עליה לנהל חשבון בנק "חופשי" מהגבלות, בין היתר, כדי להמשיך ולפעול הן לטובתה והן לטובת נושיה. אם לא כן, טענה החברה, עלולים כל המאמצים אשר הושקעו בהקפאת ההליכים ובהבראתה, לרדת לטמיון, והיא לא תוכל לפעול באופן שוטף ותקין.
בתמיכה לבקשתה, הפנתה החברה להחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה בילה גילאור) אשר ניתנה בתיק פר"ק 116-04-09, לפיה נתקבלה בקשתה של חברה, שעברה הליך של הקפאת הליכים והסדר נושים, להסרת ההגבלה שמנעה ממנה אפשרות של פתיחת חשבון בנק בעקבות הכרזתה כלקוח מוגבל.
במסגרת הדיון, אשר נערך בבית המשפט עניינה של החברה, נקבע, כי המטרה העומדת מאחורי הגבלת חשבון בנק, היא הבאת שמות הלקוחות המוגבלים לידיעת הציבור, על מנת שיזהר הציבור בקשריו העסקיים עמם. מטרה זו מושגת ממילא במקרה של הליך הקפאת הליכים, שהרי ההליך זכה לפרסום וגם ולרישום אצל רשם החברות. כלומר, הובא לידיעת הציבור דבר מצבה הכספי של החברה, ההליך של הקפאת הליכים, וממילא הציבור ישקול צעדיו בטרם יקשור עימה קשרים עסקיים.
בענייננו, השקיעו בעלי המניות בחברה סכום העולה על 4.5 מליון ₪ (על פי הסדר הנושים, כאמור). הדבר נעשה מתוך צפייה לגיטימית, כי השקעה זו תוציא את החברה לדרך חדשה ולפעילות תקינה.

 

בעניינו של חשבון הבנק וההגבלות מכוח הוראות חוק שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל השאיר את זכות התגובה בידי הבנקים שהטילו את ההגבלות, תוך הבעת עמדתו לפיה, הסרת ההגבלה אפשרית רק בהתאם לסעיף 10 לחוק הנ"ל. על פי הוראות החוק, בית משפט השלום הוא המוסמך להחליט אם לגרוע ממניין השיקים שגרמו להטלת ההגבלה. לפיכך, בנק ישראל סבור, כי לביהמ"ש המחוזי אין סמכות לבטל הגבלות שהוטלו עפ"י חוק שיקים ללא כיסוי.
ברם, בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי, כי הבקשה לביטול ההגבלות, לא הוגשה בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק,  ולא נתבקש הסעד הקבוע בסעיף זה. הבקשה הוגשה לבית משפט של הפירוק, לאחר שהחברה, אשר עברה הליך של הקפאת הליכים, זכתה לאישור הסדר נושים ויצאה לדרך חדשה של פעילות כחברה סולבנטית וחזרה, למעשה, לפעילות רגילה. בהליך זה הושקעו משאבים רבים, לרבות, זמן שיפוטי יקר. על כן, חשוב שתהיה בידי אותו בית משפט שיושב על המדוכה בהליך ההקפאה ובתהליך ההבראה, הסמכות, לדון ולהכריע בשאלת ביטולן של הגבלות כל שהן , שיש בהן למנוע או להפריע לחברה לחזור לפעילות תקינה ולניהול עסקים בדרך הרגילה. בין אלה, גם ההגבלה שהוטלה על פתיחת חשבונות בנקים. בלעדי סמכות, כזו עלול תהליך ההבראה להיקטע  וכל אשר נעשה בכיוון הבראת החברה ירד לטמיון.
בנסיבות אלו קבע בית המשפט, כי סמכות בימ"ש של פירוק הינה רחבה ביותר ומשתרעת על פני כל דבר ועניין הקשור לענייני פירוק או הסדרי נושים והבראה של חברה, תוך שהוא מאמץ את נימוקיה של כב' הנשיאה גלאור (בהחלטה בתיק פירוק 116-04-09 הנ"ל).
הוסיף בית המשפט וקבע, כי משהוציא נגד חברה צו הקפאת הליכים, נאסר עליה לבצע תשלום כלשהוא למי מנושיה, לרבות פירעון שיקים שכבר הוצאו על ידה. משמעות הדבר יכולה להיות, שהגבלת החשבון או הגבלת החברה תהיה תוצאה מצו הקפאת הליכים שניתן ע"י בית משפט של פירוק ומשום שהחברה קיימה את החלטת ביהמ"ש, ולא פרעה שיקים שמשכה קודם למתן צו פירוק. במקרה כזה, אין זה הגיוני שלבית המשפט שהחלטתו גרמה או יכלה לגרום להגבלת חשבון החברה, לא תהיה סמכות לבטל תוצאות ההגבלה שהוטלה על החברה שצלחה את הקפאת ההליכים ואת תהליך ההבראה, והצליחה לחזור לפעילות תקינה.
אשר על כן, בנסיבות אלה, אך צודק הוא, כי תהליך ההבראה יושלם וההגבלות לפתיחת חשבון בנק שהוטלו על החברה יוסרו.
ביהמ"ש קיבל את בקשת החברה והורה על ביטול ההגבלה המונעת מהחברה פתיחת חשבונות בנק. נקבע כי החברה תוכל לפתוח חשבונות בנק ולנהלם כחברה חופשית מסוג זה של הגבלות.

 

תקציר:
"הפה שאסר הוא הפה שיתיר", נקבע כי סמכותו של בית המשפט המחוזי, רחבה ביותר ומשתרעת על פני כל דבר ועניין הקשור לענייני פירוק או הסדרי נושים והבראה של חברה.
מעשה שהיה כך היה: חברה אשר נקלעה לקשיים, נוהלה בידי נאמן אשר הפעיל אותה כעסק חי. תוך כדי ניהולו, גיבש הנאמן הסדר נושים, במסגרתו הוזרמו לחברה סך של 4.5 מיליוני ₪ אשר שימשו לצורך הסדר זה. בעקבות הסדר הנושים, שבה החברה לפעילות רגילה וחזרה להיות סולבנטית. ברם, היות והחברה הוגבלה היא לא יכלה, בין היתר, לפתוח חשבון בנק.
החברה הגישה בקשה לביהמ"ש המחוזי, לביטול ההגבלות. לטענתה, בהסדר הנושים ובהבראתה הושקעו כספים רבים, ולמעשה, אפשר לראות בה "חברה חדשה". ככזו, עליה לנהל חשבון בנק "חופשי" מהגבלות, בין היתר, כדי להמשיך ולפעול הן לטובתה והן לטובת נושיה. אחרת, עלולים כל המאמצים אשר הושקעו בהקפאת ההליכים ובהבראתה, לרדת לטמיון, והיא לא תוכל לפעול באופן שוטף ותקין.
בנק ישראל סבר, כי לביהמ"ש המחוזי אין סמכות לבטל הגבלות שהוטלו עפ"י חוק שיקים ללא כיסוי. לדידו, הסרת ההגבלה אפשרית רק בהתאם לסעיף 10 לחוק הנ"ל. שעל פי הוראותיו, בית משפט השלום הוא המוסמך להחליט אם לגרוע ממניין השיקים שגרמו להטלת ההגבלה.
במסגרת הדיון נקבע, כי המטרה העומדת מאחורי הגבלת חשבון בנק, היא הבאת שמות הלקוחות המוגבלים לידיעת הציבור, על מנת שיזהר הציבור בקשריו העסקיים עמם. מטרה זו מושגת ממילא במקרה של הליך הקפאת הליכים, שהרי ההליך זכה לפרסום וגם ולרישום אצל רשם החברות. כלומר, הובא לידיעת הציבור דבר מצבה הכספי של החברה, ההליך של הקפאת הליכים, וממילא הציבור ישקול צעדיו בטרם יקשור עימה קשרים עסקיים.
בקשת החברה לא הוגשה בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק,  ולא נתבקש הסעד הקבוע בסעיף זה. הבקשה הוגשה לבית משפט של הפירוק, לאחר שהחברה, אשר עברה הליך של הקפאת הליכים, זכתה לאישור הסדר נושים ויצאה לדרך חדשה של פעילות כחברה סולבנטית וחזרה, למעשה, לפעילות רגילה. בהליך זה הושקעו משאבים רבים, לרבות, זמן שיפוטי יקר. על כן, נקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי, כי חשוב שתהיה בידי אותו בית משפט שיושב על המדוכה בהליך ההקפאה ובתהליך ההבראה, הסמכות, לדון ולהכריע בשאלת ביטולן של הגבלות כל שהן , שיש בהן למנוע או להפריע לחברה לחזור לפעילות תקינה ולניהול עסקים בדרך הרגילה. בין אלה, גם ההגבלה שהוטלה על פתיחת חשבונות בנקים. בלעדי סמכות, כזו עלול תהליך ההבראה להיקטע  וכל אשר נעשה בכיוון הבראת החברה ירד לטמיון.